שרים פלדנקרייז
מאמרים בעקבות שירים
ריטה – למה צריך לחכות כשאפשר לפעול עכשיו ולמנוע כאב
כל החיים אני מחכה למשהו- שיגמרו הלימודים,
שאהיה בצבא, שאסע לחו"ל,
שסוף סוף נתחתן , שהאורחים כבר ילכו !
שיגיע הילד הראשון,השני…
שהם ילכו כבר לגן, לכיתה א' , לצבא, שיגמרו כבר את הצבא…שיחזרו מחו"ל שיתחתנו…נו מתי כבר יגיע הנכד הראשון ?? הנכדה?
ובכל הזמן הזה יש בי משהו שאני כל הזמן עושה בו שימוש
ללא תמורה, ללא התייחסות אמיתית, נכון שיש בראש כל הזמן את המחשבה הזו-
שצריך להשקיע בגוף -לאכול נכון, להתאמן, לנוח, להוריד/להעלות במשקל
אבל מי באמת יודע מה הדבר שהכי נכון לעשות למען הגוף שלי ??
ויש את התקופות האלו שהזמן בורח בין האצבעות והגוף שלי נשכח.
ואז יש את השיר הזה , השיר המיוחד שכתב עידן רייכל וריטה מבצעת אותו כך שבכל פעם כל גופי מבין בדיוק על מה היא שרה
***
***
אז השיר כנראה לא באמת נכתב עבורי -עבור מורה לפלדנקרייז כמוני
שפוגשת אנשים שהשרירים שלהם קפוצים
ומלמדת אותם – "הידיים הקפוצות יתארכו"
שפוגשת אנשים שנפלו ומשהו נשבר- רגל, יד, אגן
ומלמדת אותם איך לגרום לכך ש- "הלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל "
שפוגשת אנשים שכואב להם והם כבר לא יודעים מי יכול לעזור ואיך
או אנשים שרוצים כל כך לשפר את ההישגים שלהם ועשו כבר הכל – ועדיין מוצאים את עצמם תקועים
והם מגיעים אלי – עייפים , מבולבלים, לפעמים מיואשים- כי כבר ניסו הכל
ואז מגיעים ורוצים תרופת פלא, כדור קסמים שיפתור הכל ואין כזה – אבל יש תהליך
תהליך כזה של למידה, שכל פעם עוד משהו מתבהר, ועוד דבר נהיה קל יותר ופשוט יותר
וככל שחוזרים על התנועות, וככל שמתוודעים לתנועות חדשות
"בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו"
ורק אני יודעת בלי יכולת להבטיח איך זה יקרה ומתי
שבסופו של דבר
"זה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו"
אבל אני גם יודעת שזה לא קורה סתם
אם ברצונך שמשהו ישתנה בך- חובה עליך – לעשות !
ואצלי העשיה היא מינימלית, עדינה, מהולה במחשבה, מנועה מכאב
כזו שמביאה את הגוף
"להיות שלם עם עצמו."
ובסופו של תהליך זה קורה
"לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו
מחכה"
ותודה לעידן רייכל ולריטה
למה כשדני סנדרסון טועה – אף אחד לא כועס עליו – ואיך זה קשור אליך ?
כל אחד יכול לטעות – זה בסדר – כולנו בני אדם
לעשות טעויות זה דבר נפוץ, עובדה כולנו עושים טעויות, לא כולנו מוכנים להודות בכך
אבל יש מספיק ביטויים שמראים לנו עד כמה זה נפוץ :
מי שלא מנסה לא טועה / מי שלא עושה לא טועה
על טעויות משלמים
פתגם יפני טוען – אפילו קופים נופלים מעצים
ודוד בן גוריון אמר פעם – ייתכן ושגיתי, כי כל אדם שוגה או עתיד לשגות.
אפילו הגדולים והמפורסמים שבינינו עושים טעויות, הנה דני סנדרסון למשל, עשה טעות, בשיר שמדבר על לעשות טעויות…
אבל לזכותו יאמר – השיר הוא שיר קשה, הוא גם מנגן תוך כדי שהוא שר והוא גם סיפר שהוא לא שר את השיר 25 שנה .
אז הוא טעה , והוא תיקן ואף אחד לא כעס, היו שצחקו, אני צחקתי בכל הפעמים שראיתי את הסרטון, וכמו כל הקהל שהיה איתו הייתי כל פעם מחדש במתח כשניסה לשיר מחדש בלי טעויות. הנה הסרטון
******
אז אפשר לאמר שמותר לדני סנדרסון לטעות פעם אחת ולא צריך לעשות מזה כזה עניין גדול, אבל למה כשאני טועה אז זה נראה כאילו זה כן ענין גדול?
אפשר לראות בתגובה של דני סנדרסון שגם הוא לא מוכן לטעות, בטח לא לתקן את הטעויות באמצע נגינה.
אפשר לראות כמה חשוב לו לבצע את השיר בצורה הטובה ביותר, אפשר להבין כמה פעמים הוא התאמן וחזר וניסה שוב ושוב כדי להגיע לביצוע המושלם שקודם כל יגרום לו להנאה שלמה.
הנה כאן יש את הביצוע ללא טעויות, כפי שאני זוכרת
***
***
דני סנדרסון אינו שונה ממני וממך – כמו שמותר לו לטעות גם לי וגם לך מותר לטעות
וכמו דני סנדרסון גם לנו חשוב שנמשיך לקום ולנסות שוב ושוב עד להצלחה שתגרום להנאה שלמה.
זה נכון ומתאים לכל דבר ולכל נושא – לנגינה, לשירה, למשחק, ליחסים בין אנשים , להצלחה בעסקים וגם – בתנועה.
תינוק שלומד ללכת נופל על הישבן כל כך הרבה פעמים שאילו היה מתייאש באותה מהירות בה אנשים בוגרים מתייאשים – לעולם לא היה לומד ללכת.
ואחד הדברים שבעיניי הוא חשוב לא פחות- ככל שאנו מתבגרים אנו מזניחים את "האימונים השטותיים" שהיינו נוהגים לעשות כילדים, האימונים שהיקנו לנו שיווי משקל ויכולת ללכת בלי ליפול, להתיישב על הרצפה, לשכב פרקדן, וככל שאנו זונחים את המשחקים הללו אנו עושים טעויות גדולות בדרך שבה אנו מתנועעים, הגוף לא סולח לנו כמו שהקהל סולח לדני סנדרסון, הגוף מתחיל לכאוב, וכל מיני תנועות שאנו רגילים לעשות אנו זונחים ומתייאשים מהן. במקום לחזור ולנסות לאט ובזהירות עד להצלחה – עד שהגוף נזכר מחדש, לומד מרפא את עצמו ומתגבר על הכאב.
בדיוק בשביל זה- לעזור גם לך להתחיל ולנסות מחדש הכנתי שיעור תנועה עדין,
אפשר להקשיב לחלק ממנו ממש כאן