אימונים

למה כשדני סנדרסון טועה – אף אחד לא כועס עליו – ואיך זה קשור אליך ?

טועה , טועים, טעינו… כל אחד יכול לטעות – זה בסדר – כולנו בני אדם

אני טועה , את טועה , אתה טועה…
לעשות טעויות זה דבר נפוץ, עובדה כולנו עושים טעויות, לא כולנו מוכנים להודות בכך- אני טועה ?

אבל יש מספיק ביטויים שמראים לנו עד כמה זה נפוץ :

מי שלא מנסה לא טועה / מי שלא עושה לא טועה

על טעויות משלמים

פתגם יפני טוען – אפילו קופים נופלים מעצים

ודוד בן גוריון אמר פעם – ייתכן ושגיתי, כי כל אדם שוגה או עתיד לשגות.

אפילו הגדולים והמפורסמים שבינינו עושים טעויות, הנה דני סנדרסון למשל, עשה טעות, בשיר שמדבר על לעשות טעויות…

אבל לזכותו יאמר – השיר הוא שיר קשה, הוא גם מנגן תוך כדי שהוא שר והוא גם סיפר שהוא לא שר את השיר 25 שנה .

אז הוא טעה , והוא תיקן ואף אחד לא כעס, היו שצחקו, אני צחקתי בכל הפעמים שראיתי את הסרטון, וכמו כל הקהל שהיה איתו הייתי כל פעם מחדש במתח כשניסה לשיר מחדש בלי טעויות. הנה הסרטון

******

אז אפשר לאמר שמותר לדני סנדרסון לטעות פעם אחת ולא צריך לעשות מזה כזה עניין גדול, אבל למה כשאני טועה אז זה נראה כאילו זה כן ענין גדול?
אפשר לראות בתגובה של דני סנדרסון שגם הוא לא מוכן לטעות, בטח לא לתקן את הטעויות באמצע נגינה.
אפשר לראות כמה חשוב לו לבצע את השיר בצורה הטובה ביותר, אפשר להבין כמה פעמים הוא התאמן וחזר וניסה שוב ושוב כדי להגיע לביצוע המושלם שקודם כל יגרום לו להנאה שלמה.
הנה כאן יש את הביצוע ללא טעויות, כפי שאני זוכרת
***

***
דני סנדרסון אינו שונה ממני וממך – כמו שמותר לו לטעות גם לי וגם לך מותר לטעות
וכמו דני סנדרסון גם לנו חשוב שנמשיך לקום ולנסות שוב ושוב עד להצלחה שתגרום להנאה שלמה.
זה נכון ומתאים לכל דבר ולכל נושא – לנגינה, לשירה, למשחק, ליחסים בין אנשים , להצלחה בעסקים וגם – בתנועה.
תינוק שלומד ללכת נופל על הישבן כל כך הרבה פעמים שאילו היה מתייאש באותה מהירות בה אנשים בוגרים מתייאשים – לעולם לא היה לומד ללכת.
ואחד הדברים שבעיניי הוא חשוב לא פחות- ככל שאנו מתבגרים אנו מזניחים את "האימונים השטותיים" שהיינו נוהגים לעשות כילדים, האימונים שהיקנו לנו שיווי משקל ויכולת ללכת בלי ליפול, להתיישב על הרצפה, לשכב פרקדן, וככל שאנו זונחים את המשחקים הללו אנו עושים טעויות גדולות בדרך שבה אנו מתנועעים, הגוף לא סולח לנו כמו שהקהל סולח לדני סנדרסון, הגוף מתחיל לכאוב, וכל מיני תנועות שאנו רגילים לעשות אנו זונחים ומתייאשים מהן. במקום לחזור ולנסות לאט ובזהירות עד להצלחה – עד שהגוף נזכר מחדש, לומד מרפא את עצמו ומתגבר על הכאב.
בדיוק בשביל זה- לעזור גם לך להתחיל ולנסות מחדש הכנתי שיעור תנועה עדין,
אפשר להקשיב לחלק ממנו ממש כאן

פלדנקרייז לנגינה בפסנתר

אילו אצבעות ארוכות ?
הוא יהיה פסנתרן כשיהיה גדול.
ככל שזה נשמע פשוט,
כדי להפוך ולהיות פסנתרן נדרשות שעות רבות של לימוד ואימונים, גם כשיודעים כבר את התווים בעל פה,
בכדי להפיק צלילים איכותיים נדרש ידע עצום בהנעת הגוף כולו והאצבעות שמונחות על הקלידים ורוקדות עליהן באלגנטיות,
רק מבטאות את היכולת התנועתית המגוונת של גוף הפסנתרן עצמו.

אז איך אפשר אחרי כל כך הרבה שעות של אימונים להיות תנועתי ולא מכווץ?
איך אפשר להשתמש ביכולות הטבעיות של הגוף?
הגוף שסיגל לעצמו הרגלים תנועתיים עלול להוות מכשול ביצירת מנגינה מושלמת, כיצד ניתן לרכוש הרגלים תנועתיים חדשים שיאפשרו להגיע לאיכות הנגינה הרצויה?

מצאתי היום אתר שהוא בעצם פרוייקט של הצגת מגוון התועלות של שיטת פלדנקרייז,
הפרוייקט הזה כולל עדויות של תלמידי פלדנקרייז, מורים לפלדנקרייז וטריינרים שמכשירים מורים לפלדנקרייז-
the next 25 years
יש עדות של אנדרו גיבונס אשר מתאר מנסיונו את השפעת שיעורי הפלדנקרייז על הנגינה.
אנדרו גיבונס, מהעיר ניו יורק, פסנתרן ומורה פלדנקרייז. אנדרו מתאר את כל תהליך הגילוי של מודעות הגוף מנקודת המבט של פלדנקרייז וכיצד ניתן להפיק איכות צלילים טובה יותר בעזרת מציאת משען מלא יותר של השלד בעת הישיבה.
***


***

בהסבר של אנדרו יש מיני הדגמות של עקרונות המפתח בפלדנקרייז –
להיות מודע לדרך הישיבה שתאפשר קלילות  לזרועות ולידיים.
עקרונות המפתח הללו ישימים גם לפסנתרנים,
גם למוסיקאים המנגנים בכלי נגינה שונים ומגוונים,
אך גם למי שיושב ישיבה מרובת שעות כמו למשל מול מחשב, בנהיגה, בתפירה, בכתיבה ועוד ועוד.

לטובת מי ששומע אנגלית אך לא מבין ,
אנסה להעביר את עיקרי הדברים של אנדרו,
אך מראש אני מתנצלת – התרגום אינו מדוייק, (אשמח לקבל אלי למייל תיקונים) והנה ההסבר:
אנדרו הוא מורה לפלדנקרייז מניו יורק וגם פסנתרן,
אנדרו עובד עם מוסיקאים רבים אשר באים אליו לקבל עזרה ולהבין את הבסיס של עבודת הגוף עם כלי הנגינה..
בשיעור הנגינה רוב הזמן מוקדש לנגינה עצמה, לפרשנות של המוסיקה,
לעיתים קרובות  יש מחסור בהבנה הבסיסית של איך מופק הצליל.
אחת הדרכים לשפר את איכות הצליל היא לקחת צעד אחורה לאחיזה הבסיסית של הגוף –
איך ניתן להרגיש את כובד הגוף במרחב ואיך זה מתבטא בהפקת צלילים בקלות במקום במאמץ ומתח.
פלדנקרייז מאפשר לך להיות ברמת רגישות גבוהה או מודעות גבוהה לתנועות גופך.
פעמים רבות מוסיקאים צעירים ואפילו מוסיקאים מיומנים נוטים לשבת בצורה כזו שעצמות הישיבה אינן מונחות במלואן על הכיסא- בישיבה כפופה לאחור מאוד – רוב המשקל כלל אינו על עצמות הישיבה ,
הם רחוקים מאוד מהפסנתר עצמו ורוב משקל האגן עצמו נמוך מאוד.
כאשר מקפידים לשבת על עצמות הישיבה מיד מרכז הכובד של האגן משתנה,
הוא גבוה יותר מהמקום שבו עליו יושבים, ומשקל הגוו כולו מתחלק באופן שוויוני יותר ,
זה בא לידי ביטוי בדרך שבה ניתן לחוש את משקל הזרוע – זה הרבה יותר קל.
משקל הזרוע מהווה השתקפות לדרך הישיבה,
כאשר הגוף מרוחק וכפוף  אפילו מעט הזרוע כבדה יותר וקשה להגיע לדיוק באיכות הצליל.

איך זה בא לידי ביטוי אצל נגני פסנתר ?
ניתן לעשות נסיונות ולבדוק ישיבה בה הזרוע חשה כבדה במיוחד
ואז נגינה מהירה מהווה אתגר גדול ודורשת מאמצים מרובים.
כאשר האצבעות מחליקות במהירות יש תנועה קדימה ואחורה באזור החזה,
כאשר הזרוע חשה כבדה יותר מופעלים עומסים אדירים על השרירים באזור החזה.
ניתן לנסות זאת כאשר יושבים זקופים עם הטייה מועטה לפנים הזרוע עצמה תלויה ואינה מאמצת את השרירים,
אך כאשר הגוו מחליק לאחור, הזרוע כבר אינה תלויה ויש צורך להחזיקה,
וההחזקה אינה רק בכתף, מופעלים שרירים נוספים – בבטן , בגב התחתון, יש מאמץ בנשימה, ובעיניים.
הכל משתנה זה לא רק שינוי בזרוע.. זהו שינוי כולל של מערך התמיכה שמאפשר את הנגינה באמצעות הידיים.
כשמגיעים לשיעור פלדנקרייז משקיעים זמן להבין  איך ניתן להרים את הזרוע ממקומות שונים,
איזו תנועה הראש עושה בכל פעם שמרימים את הזרוע.

כשמשקיעים במהלך של שנים תנועה מרובה עם הראש,
בעקבות ישיבה הרחוקה מהפסנתר, יש מאמץ רב ובעקבותיו כאבי צוואר קשים .
מדוע אם כן , לא להשקיע זמן בהבנת ההבדל באופן הנחת האגן ,
יש דרך המאפשרת לצוואר לעבוד פחות או לעבוד מעט יותר, או הרבה יותר.
בספרי הדרכה רבים יש את אותה תמונה של אופן החזקת היד מעל הפסנתר ורואים את כף היד עד מעל פרק כף היד,
אך יש את כל שאר הגוף שמאפשר את דרך החזקת היד היעילה ביותר.
אם אדם אינו יודע כיצד להשתמש ברגליו, באגן הירכיים שלו, ובגב התחתון הוא יתאמץ מאוד,
פסנתרנים כאלו יתאמנו שעות רבות ובוודאי יגיעו להישגים, אך הם ישתמשו במאמצים אדירים כדי להשיג זאת.
ובכל פעם שמגיעים לקונצרט וחווים יצירות פאר, ההערות הן עד כמה זה נראה קל ופשוט,
בדרך כלל אותו פסנתרן , על מנת  להגיע לנגן ברמה כזו גבוהה,
השקיע שעות רבות  בהפרדת הפעילויות שמתרחשות במהלך הנגינה,
והוצאת הפעילויות שהוא עושה ואינן מועילות-גורמות לו להשקיע מאמץ מיותר,
אשר מפריע לו להקשיב לגופו ולהפעילו בדרך טובה יותר.
זהו המפתח ובפלנקרייז ניתן להשיג זאת.

עד כאן ההסבר של אנדרו, לסרטונים נוספים המסבירים על שיטת פלדנקרייז ניתן להירשם כאן

מוסיקאים אשר מחפשים דרך חדשה להגיע לאיכויות נגינה גבוהות יותר מוזמנים ליצור איתי קשר.

מוסיקאים אשר פלדנקרייז מהווה עבורם דרך עבודה מוכרת ויעילה –
ברצוני לתעד את הידע שצברתם, כדי לספר כאן באתר,
אנא צרו קשר, יחד נוכל לאפשר למוסיקאים צעירים להפוך את האימונים והנגינה עצמה למסע מופלא ומרתק.
***

***
*
**
אני רוצה להתחיל לטפל בגוף שלי עכשיו !
***

***
***

מעבר לעמוד – מבחר טיפולים

***